#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פ. כיצד מגדירים רוב קהל לענין טומאה בפסח (ע&quot;י יחיד, רוב שבט)?	"חכמים אומרים שאפ' ע&quot;י אחד הוי רוב הקהל וכולם עושים בראשון שאין קרבן ציבור חלוק. ר&quot;א בן מתיא אומר אין היחיד מכריע את הציבור דכתיב &quot;לא תוכל לזבוח את הפסח <b>באחד</b> שעריך&quot; ע&quot;י אחד.<p dir=""rtl"">ר&quot;ש סובר שאפ' רוב של שבט אחד טמא הם עושים בטומאה אבל לא כל הציבור, ור' יהודה אומר שכל הציבור עושים בטומאה שאין קרבן ציבור חלוק.</p>"	פסחים פ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פ. אי איכא תנא שסובר שמחצה על מחצה אין עושים כולם בטומאה וסובר שאין קרבן ציבור חלוק מה יעשו אם היו הציבור מחצה טמאים ומחצה טהורים?	"לרב מטמאים אחד מהם בשרץ, ולעולא משלחים לדרך רחוקה, שסובר שוחטים וזורקים על טמא שרץ ולא יועיל לטמאותו בשרץ, ובמת אין לטמאותו שמפסידתו מחגיגה ואין יכול לעשותו בשמיני שסובר כולם תשלומים לראשון, שלח רב נחמן לומר לעולא שלא ימצא מי שילך לדרך רחוקה.<p dir=""rtl"">(ע' לעיל עט: פלוגתא דרב ותרי לשונות של רב כהנא שלא הצריכו לטמאות)</p>"	פסחים פ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ. היו רובם זבים ומיעוטם טמאי מתים האם עושים טמאי מתים את הפסח ומתי?<p dir=""rtl"">ומה הדין אם היו שליש זבים שליש טמאי מתים ושליש טהורים?</p>"	"רב אמר שאין עושים לא את הראשון שהרי הם מיעוט, ואין עושים את השני כיון שהציבור לא עשו בראשון אין היחיד עושה את השני, שמואל הקשה שאם כן לא קרינן &quot;ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו&quot; (ולכן יעשו בראשון &lt;תוס'&gt;) וענה לו רב היכי דלא אפשר אין עושים במועדו כמו כשכולם זבים.<p dir=""rtl"">כשהיו שליש טהורים אין עושים טמאים את הראשון שרבו זבים והוי טמאי מתים מיעוט, בשני אין עושים (אם נטהרו זבים &lt;רש&quot;י&gt;) שאין רבים עושים את השני, (ובלא נטהרו זבים לכו&quot;ע עושים את השני שהרי נעשה פסח בראשון וטמאי מתים שעושים את השני הם מיעוט &lt;ע&quot;פ רש&quot;י, וע' דעת הרמב&quot;ם בסוגיא&gt;)</p>"	פסחים פ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פ. היו רובם טמאי מתים ומיעוטם זבים האם עושים הזבים את השני ובמה פליגי?	"רב הונא אמר אין תשלומין לפסח הבא בטומאה, ורב אדא בר אהבה אמר יש תשלומין לפסח הבא בטומאה. <p dir=""rtl"">איכא למימר שנחלקו האם טומאה הותרה בציבור או דחויה, ואיכא למימר שלכו&quot;ע דחויה, ונחלקו האם רק טהרה מדחי לפסח שני או אף טומאה.</p>"	פסחים פ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ: 'הפסח שנזרק דמו ואח''כ נודע שהוא טמא הציץ מרצה' מה הדין אם נודע קודם זריקה?<p dir=""rtl"">כיצד תתבאר הבריתא 'על מה הציץ מרצה ...בין בשוגג בין במזיד'? </p>"	"רבינא דייק במשנה דוקא שנודע אחר זריקה אבל נודע קודם זריקה אינו מרצה, ואם כן הפ' בבריתא בין במזיד הכונה שהחלב או הדם נטמאו אפ' במזיד, אבל אין לזרוק במזיד.<p dir=""rtl"">רבי שילא אמר שגם זריקתו בין בשוגג ובין במזיד הורצה, וכן במשנתנו אפ' נודע לו קודם זריקה הציץ מרצה, והא דתני קודם זריקה להשמיענו שבנטמאו הבעלים אפ' קודם זריקה אינו מרצה.</p>"	פסחים פ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ: כהן המרצה בקרבנות נזיר ועושה פסח, האם הותרה לו טומאת התהום, ומה צדדי הספק?<p dir=""rtl"">ומה הדין בכהן המרצה בתמיד?</p>"	"הסתפק רמי בר חמא האם גמירי טומאת התהום בבעלים ואם כן כהן אינו מרצה, או בזבח ואם כן מרצה, ולא נפשט. <p dir=""rtl"">[מדתני ר' חייא לא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד משמע למיעוטי שרץ, למ&quot;ד אין שוחטים וזורקים על טמא שרץ אין ראיה לעניננו, אבל למ&quot;ד זורקים, בבעלים אין צריך רצוי ובודאי י&quot;ל לכהן וש&quot;מ שבטומאת מת אמרו טומאת התהום, אלא שניתן לדחות שבא למעט טומאת התהום של זיבה, וזה ניחא למ&quot;ד זב למפרע טמא אבל לר' יוסי שסובר מכאן ולהבא ניתן להוכיח מכאן, אלא אם יסבור שאין שוחטים על טמא שרץ וכדלעיל.]</p><p dir=""rtl"">את&quot;ל הותר טומאת התהום לכהן המרצה לעושה פסח, הסתפק רב יוסף האם גם בתמיד גמרינן טומאת התהום, ופשט רבא דילפינן מועדו מועדו מפסח ויותר גם בתמיד. </p>"	פסחים פ:		
